חזרה לשנה

מנהלים ,רכזים ומורים יקרים

עם החזרה לחווה , לכיתה ולמשרד
נאחל לכולנו
שנת לימודים מוצלחת
שגרה מבורכת ועשייה פורה !

יודע חקלאי פיקח
עלון מורי מדעי החקלאות החדש

המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.

חרבות הברזל

תומכים בחקלאים בעוטף ובכל הארץ

הלכה למעשה
הלכה ומעשה בגידול בעלי חיים במשק החקלאי
לוח משרות

מחפשים מורים לתיכון?
רוצים לעבוד בחוות החקלאיות?

קהילות מורים

מורים מובילי דרך ודעה?
מקומכם אתנו בקהילות המורים

ההזדמנות שלך להיפגש, לתמוך, להחליף ולהעשיר ידע, להכיר תחומים, קשרים ויוזמות בחקלאות ולגוון את דרכי הלמידה באמצעות למידת עמיתים וכלים פדגוגים חדשניים.

מורים מובילי דרך ודעה?
מקומכם אתנו בקהילות המורים

הזדמנות שלך להיפגש, לתמוך, להחליף ולהעשיר ידע, להכיר תחומים, קשרים ויוזמות בחקלאות ולגוון את דרכי הלמידה באמצעות למידת עמיתים וכלים פדגוגים חדשניים.
PlayPause
previous arrow
next arrow
14012024 updated

התעדכן לאחרונה

סיורי תלמידים למרכזי מחקר ופיתוח במדעי החקלאות. לכיתות ט' מבתי הספר של המינהל לחינוך התיישבותי, כעידוד לבחירה במקצוע החקלאות, לקראת 5 יח"ל בגרות. להרשמה לחצו כאן

המהדורה המותאמת של תוכנית הלימודים
נושאים ללא רקע- בהערכה חיצונית ונושאים עם רקע כחול בהיר- בהערכה חלופית לחצו כאן

המהדורה המותאמת של תוכנית הלימודים בתזונה
. לחצו כאן

מאגר ההקלטות בפורטל עובדי ההוראה מיקוד חקלאות זמין לרשותכם לצפייה לחצו כאן

מימין- החוקר דב פרוסקי ועמוס לוין סמנכל חקלאות בפיתוח הגליל. צילום: תקשורות יעל שביט

מחקר חדש בנושא מניעת הכתם השחור באפרסמון, הנגרם על ידי פטריה בשם, אלטרנריה, הנחשב לפגע עיקרי ממנו סובל ענף האפרסמון, הגורם לחקלאים להפסד כלכלי בגידול זה. מחשק זה בהובלתו של פרופסור דב פרוסקי ממכון וולקני, במחלקה ל'חקר תוצרת חקלאית לאחר הקטיף' יחד עם הסטודנטית אסתי ביטון בחן את הדרכים למניעת האלטרנריה, המרוכזת לרוב באזור העוקץ, מתחת לעלי הגביע של האפרסמון.

הפרויקט שהחל לפני מספר שנים במימון קק"ל, נותן תוצאות בימים אלו ומאפשר גידול דגי אמנון דורשי חום לפיטום ורבייה, תוך יצירת יתרון יחסי תחרותי על בסיס תשתיות גידול קיימות, גידול פלפל וחסה בבתי צמיחה לאורך כל השנה, המקנה יתרון שיווקי לחקלאי הגליל, מול המתחרים המגדלים בעונה ספציפית בלבד, גידול נשירים (משמש, אפרסק ,נקטרינה, ענבי מאכל ורימון) המקדימים את העונה וכן גידול מטעים סובטרופים- ליצ'י ושסק, תוך שימוש בחום המים הנשאבים ממעמקי האדמה, לקבלת פריחה מוקדמת, המרצה בחורף וקבלת פרי מוקדם.

 

הצלחתו של מחקר חדש של מו"פ (מחקר ופיתוח) צפון והחברה לפיתוח הגליל, תאפשר אכילת דובדבנים כחודש לפני תחילת העונה!.

לצד ההתפתחות התיירותית בערבה תיכונה, הקמת מתחמי אירוח, אתרי אטרקציות וכדומה, נחנכה בסוף 2017 בערבה את חממת "למדבר", המתחם משתרע על פני 21 דונמים, שהוקמה על ידי עמותת "בין השיטין" בערבה התיכונה ובתמיכה כלכלית של קק"ל אוסטרליה, קק"ל ישראל וקרן פראט.החממה הממוקמת בכניסה למושב חצבה, כוללת גידולים רבים ומגוונים כגון: פלפלים, עגבניות, בצלים, כרוביות, חסות, ברוקולי ועוד, זאת במטרת לפתח את תחום התיירות החקלאית, לצד התיירות המדברית בערבה תיכונה ובמקביל לאפשר לקבוצות ומוסדות חינוך לחנך את הדור הצעיר לעבודת אדמה. החממה בשטח של 7 דונם ולצידה בית רשת בשטח 14 דונם, בסך הכל מדובר ב- 21 דונמים של חממה תיירותית. בהקמת החממה הושקעו כ- 500,000 שקלים. בנוסף, החממה מציעה למבקרים להפוך ל "חקלאים ליום אחד" ולהתנסות בעבודת כפיים וחיבור לאדמה, גם לאלו שחיי היום יום שלהם רחוקים שנות אור מכך.

 

ניתן לומר כי פרקטיקת חקלאות מדייקת נעשתה אפשרית הודות להתפתחות מערכת GPS בפרט ומערכות GNSS בכלל. יכולת החקלאי להעריך באופן מדויק את המיקום בשדה מאפשר יצירת מפה של וריאציות מרחביות של פרמטרים רבים ככל שניתן למדוד (כגון תפוקת התבואה, טופוגרפיה, מאפיינים אורגניים, לחות, רמות נתרן, pH, EC, Mg, K, ועוד). בנוסף, מפות אלו יכולות לשמש באינטרפולציה לרשת עבור השוואה עם נתונים אחרים ו\או מפות אחרות. שינויים באופי התבואה כפונקציה של מיקום מרחבי וזמן הם נתוני הליבה של מערכת חקלאות מדייקת.

 

Back to top